איך לקרוא מאמרים בצורה יעילה?‏

גם אתם מאלה שמוצאים את עצמם קוראים את אותו המאמר שוב ושוב? או חוזרים כל פעם למאמר מסוים ולא זוכרים מה היה בו? למרות שהדפסתם, מירקרתם בשלושה צבעים וכתבתם מלא הערות בצד?

או אולי אתם מאלה ששוקעים לתוך מאמר, קוראים, מסכמים, אבל לא זוכרים למה מלכתחילה נכנסתם אליו? ואז מתחילים עוד מאמר ושוקעים בו וחוזר חלילה?…

קריאת מאמרים היא חלק בסיסי בכתיבה אקדמית, אבל יכולה להיות מתישה, ארוכה ולא יעילה. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו הולכים לאיבוד, לא לגמרי מבינים למה המאמר הזה חשוב לנו ומה אנחנו יכולים לעשות איתו כשאנחנו מגיעים לשלב הכתיבה.

אז מה עושים? איך מייעלים את תהליך הקריאה?

בניית ספריית מאמרים – הגרסה הפשוטה

אז קודם כל – והכי חשוב – זה לבנות לעצמכם ספריית מאמרים. כלומר, לוודא שהמאמרים שהורדתם למחשב שלכם מאוחסנים בצורה יעילה וברורה. האפשרות הפשוטה היא לפתוח תיקייה במחשב שנקראת "מאמרים" או "ספרות מקצועית" ובתוכה תתי תיקיות לפי נושאי המחקר. לדוגמא, אם אתם חוקרים השפעה של פעילות ספורטיבית על מצבן הנפשי של נשים לעומת מצבם הנפשי של גברים, כדאי לעשות תיקייה אחת עבור כל המאמרים בנושא פעילות ספורטיבית והשפעתה על מצב רוח, תיקייה נוספת על קשיים נפשיים בקרב נשים (ואולי תת תיקייה לכל מצב, כמו "חרדה", "דיכאון", "לחץ" ועוד), תיקייה נוספת על מצבם הנפשי של גברים וכדומה. כאשר אתם מורידים את המאמרים למחשב ובוחרים את התיקייה המתאימה, כדאי גם לשמור את המאמר בשם שיעזור לכם להבדיל אותו מאחרים. אני אוהבת לשמור כך: שם הכותב הראשון, שנת ההוצאה של המאמר, וכמה מילים על מה המאמר. לדוגמא:

McLean et al – 2009 – comparing men and women anxiety

ככה תוכלו למצוא את המאמר בקלות וביעילות לפי הקיטלוג המתאים. אם אתם בשלב של קריאה אינטנסיבית של מאמרים, הייתי יוצרת תיקיית "נקראו" בכל תת תיקייה ומעבירה לשם כל מאמר שכבר קראתי. ככה לא אחזור על עצמי וגם אבין כמה מאמרים כבר קראתי וכמה יש לי עוד לקרוא.

בניית ספריית מאמרים משודרגת

עוד אפשרות טובה, היא לבנות ספריית מאמרים בתוכנה לניהול רפרנסים שבחרתם לעבוד איתה (לא סגורים על מה זה תוכנה לניהול רפרנסים? חפשו את הכתבה בנושא). אני אוהבת את Mendeley כי היא נותנת עוד אפשרויות נפלאות כמו יצירת תיוגים למאמרים השונים כך שאפשר לפלח את המאמרים לא רק לפי התיקיות המקוריות, כמו "מאמרים בנושא פעילות ספורטיבית" אלא אפשר להוסיף כמה תגיות שרוצים כמו "מאמרים שמתאימים למבוא" או "ספורט", "חרדה", או "מאמרי סקירה חשובים". ישנן עוד תוכנות מעולות כמו: Zotero או Endnote. כל תוכנה והיתרונות שלה. זה בעיקר עניין של סגנון.

קריאה יעילה – סוף מעשה במחשבה תחילה

דבר שני וחשוב הוא להשאיר פירורי לחם אחריכם במהלך הקריאה. לא, לא, אני לא מתכוונת לפירורי לחם אמיתיים, אלא כדימוי. זוכרים שעמי ותמי השאירו לעצמם פירורי לחם כדי שיוכלו לדעת את הדרך הביתה? אז אותו רעיון. פתחתם מאמר חדש לקריאה? לצד המאמר פתחו קובץ וורד, כתבו בכותרת את שם המאמר המלא, וכל רעיון חשוב שתקראו במאמר תכתבו לעצמכם בנקודות בקובץ הוורד. אפשר גם ממש להעתיק חלקים שנראים לכם חשובים. סיימתם לקרוא את המאמר? כתבו לעצמכם בקצרה במה המאמר עוסק ואיך נראה לכם שהוא יעזור לכם בתהליך הכתיבה. למשל: המאמר עוסק בהפרעות חרדה בקרב נשים ומציג מודלים תיאורטיים מוכרים וחשובים. אפשר להשתמש במבוא כשרוצים לבסס את הטענה על מודלים תיאורטיים מוכרים בתחום. ושוב, ב- Mendeley, אפשר להשתמש ב"מחברת" וגם בהערות שניתן להוסיף לכל מאמר שנותנים לנו את סימני הדרך בפעם הבאה שנפתח את המאמר.

קריאה יעילה היא לא קריאה של כל מילה

דבר שלישי ואחרון, אל תקראו את כל המאמר! ויסלחו לי כל הפרופסורים הדגולים שבשמיים…. אבל ניסיון לקרוא לעומק כל מאמר ומאמר יכולה לגרום לכם להיות מותשים ולא להצליח להתקדם בקריאה ובכתיבה. אתם מחפשים להבין את תחום החרדה ספציפית בקרב נשים? אל תנסו לקרוא ולהבין כל ממצא וממצא שהחוקרים מצאו. קראו את החלקים החשובים וסמנו לכם את הפסקאות שיסייעו לכם בתהליך הכתיבה. מנסים להבין איזה כלי מחקרי כדאי לכם להשתמש בו? קראו לעומק את פרק השיטה ורפרפו על פרק המבוא רק כדי לקבל רושם כללי. נסו לחשוב על כך כקריאה "חכמה" ויעילה שתתמוך את תהליך הכתיבה שלכם ותשאיר אתכם ממוקדים.

כך, אם תהיה לכם ספריית מאמרים מאורגנת ובנויה בצורה חכמה, לצד הערות ברורות ומפורטות עבור כל מאמר שקראתם, וקריאה יעילה ממוקדת כתיבה – תהליך קריאת המאמרים יכול להפוך לתהליך קצר יותר וממוקד יותר ואולי אפילו נעים יותר!

שלכן ושלכם ❤

כנרת