איך לכתוב דיון מנצח לעבודה אקדמית?

אם הגעתם לשלב שבו אתם שואלים את עצמכם איך לכתוב דיון – סימן שאתם קרובים לסוף העבודה! אז אחרי שכתבנו סקירת ספרות נפלאה ומשפכית, ניסחנו השערות ברורות, הסברנו בדיוק מה עשינו בשיטה ואפילו כתבנו את התוצאות ממש לפי ה-APA 7 כולל טבלאות יפות, הגיע השלב של כתיבת דיון. אחחח איזה שלב קשה!

ובאמת זה לא פשוט. לפעמים הממצאים לא הכי מתאימים להשערות שלנו, לפעמים אנחנו מוצאות את עצמנו בכל מיני שבילים קטנים, מתרחקות מהרעיון המרכזי שלנו. יש ממצאים מעניינים שהיינו רוצות להתייחס אליהם גם, אבל לפעמים קשה לאגד הכל לכדי רעיון אחד. וגם יש את הקושי האמיתי של להפיק רעיונות עצמאיים אחרי שהתרגלנו כל הזמן לכתיבה זהירה, מלאת רפרנסים.

אז איך לכתוב דיון?

מתחילים עם פסקה קצרה וברורה שמכילה את הרציונאל למחקר, את מה שבעצם רציתם לחקור.
אני אוהבת בשלב הזה רגע לעצור ולהתבונן על המחקר ממעוף הציפור.
מה בעצם רצינו לעשות כאן? לשם מה התכנסנו? מה היתה המטרה שלנו? מה בעצם רצינו להגיד לעולם?
אחרי שזה ברור לנו קצת יותר, נשב וננסח פסקת פתיחה יפה ומרשימה שתבהיר לקוראים מה רצינו להביא או לחדש במחקר הנוכחי. שימו לב שאתם מתייחסים בפסקה הזאת לכלל המשתנים המרכזיים שלכם.

לדוגמא:

מחקר שרצה לבחון את הקשר בין רגישות אימהית, חשיפה למסכים והתפתחות רגשית בקרב פעוטות. המחקר מצא כי ככל שיש יותר חשיפה למסכים ככה ההתפתחות הרגשית נמוכה יותר בקרב פעוטות. עם זאת, רגישות אימהית היתה גורם ממתן, כך שעבור ילדים שחוו רגישות אימהית גבוהה, לא נמצא קשר חזק בין חשיפה למסכים ובין התפתחות רגשית.

אז הינה פסקה לדוגמא שיכולה לפתוח את הדיון:
המחקר הנוכחי בחן את הקשר האפשרי שבין חשיפה למסכים בגיל צעיר ובין פגיעה בהתפתחות הרגשית בקרב פעוטות וכן כיצד רגישות אימהית עשויה להוות גורם ממתן לקשר זה. חשיפה למסכים בגיל צעיר הינה תופעה רווחת, אולם מעט ידוע על פגיעות פוטנציאליות בקרב ילדים צעירים מאד כתוצאה מהחשיפה. מטרת המחקר היתה לבחון קשרים אלו בצורה מעמיקה ורחבה, וכמו כן להציע נקודת מבט נוספת על תפקיד ההורה והשפעתו על קשר זה.

ממשיכים עם מעבר מסודר על השערות המחקר – מה אושש? מה לא? כיצד אנחנו יכולות להסביר זאת?

עכשיו נעבור השערה השערה, ממש לפי סדר ההצגה שלהן במבוא ובתוצאות. נסביר בקצרה מה היתה ההשערה והאם היא אוששה באופן מלא, חלקי, או בכלל לא. לאחר מכן, ננסה למצוא הסברים אפשריים לממצאים שלנו. אם ההשערה אוששה – נהדר! אפשר להסביר מדוע דווקא במדגם שלנו? מה זה מחדש לנו? האם זה עונה על איזושהי מחלוקת בספרות? האם זה מחזק את הספרות הקיימת?
אם ההשערה אוששה חלקית – אפשר לחשוב מדוע? האם זה קשור למדגם הספציפי שלנו? האם זה מתאים למחלוקת בתחום? האם יש משתנים מתערבים שאולי לא לקחנו בחשבון והשפיעו על הממצאים?
אם ההשערה לא אוששה כלל – מדוע? מה זה יכול ללמד אותנו? האם יש פה ספציפי יותר למדגם או שיש כאן משהו עקרוני יותר שצריך לקחת בחשבון?

ועכשיו נעבור לחלק יותר אינטגרטיבי – מה אפשר ללמוד באופן כללי יותר מהממצאים?

נקדיש מספר פסקאות לחלק יותר אינטגרטיבי של הדיון. מה אפשר ללמוד מכלל הממצאים שלנו? איזה נקודות מעניינות אפשר ללמוד? האם יש איזו "הפתעה" בממצאים? האם אפשר להכליל אותם על אוכלוסיות נוספות?
נסו לחשוב על 2-3 נקודות חשובות שניתן להפיק מהממצאים ונסו לשלב את הרעיונות הקודמים בצורה שלמה יותר. חפשו את הקו המשותף, את חוט השני שעובר בין כל הממצאים. נסו לכתוב כמה שיותר קוהרנטי עם חיבור ברור בין הפסקאות.

מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך

זה המקום לכתוב 3-4 מגבלות מרכזיות במחקר שלכם. הכוונה לא לרדת על עצמכם ולהגיד שזה היה מחקר לא טוב, אלא לצאת מתוך נקודת הנחה שכל מחקר יש לו מגבלות ואזורים שהוא לא יכול היה "לכסות". אולי גודל המדגם קטן כי קשה לגייס? אולי חסרה השערה יותר ניבויית כיוון שלא מדדתם בכמה נקודות זמן? אולי הממצאים תלויי תרבות וקשה להכליל אותם? נסו לחשוב על ביקורת אפשרית מהותית למחקר ונסו לתת לה מענה. כתבו אילו מחקרי המשך יכולים לתת מענה למגבלות המחקר שלכם.

סיכום ומסקנות

כתבו סיכום קצר, עם משפטי מפתח על המחקר שלכם. הרחיבו מעט כיצד ממצאים אלו יכולים לסייע לשדה המחקר שלכם, מה הם מוסיפים, אלו אפשרויות נפתחות כתוצאה מהממצאים שלכם. האם יש משמעות קלינית למחקר? כיצד הוא יוכל לסייע לשדה הקליני/טיפולי/מעשי? האם יש משמעות לתעשייה? ואולי בכלל בשדה המדיניות הציבורית? נסו לחשוב כיצד המחקר יכול להשפיע הלאה.

וזהו! יש לכם דיון!!

עכשיו אחרי שקראתם והבנתם קצת יותר איך לכתוב דיון – צאו לדרך!
ושיהיה בהצלחה 🙂

שלכם ושלכן ❤
כנרת