איך כותבים מבוא לעבודה אקדמית?

למה חשוב לכתוב מבוא מוצלח?

כתיבת מבוא לעבודה אקדמית… איזה שלב קשוח! בין אם זאת הצעת מחקר, תזה, או מאמר לפרסום – תהליך כתיבת המבוא יהיה די זהה. אולי זה נראה לכם שלב פשוט, אבל כתיבת מבוא דורשת דיוק ותשומת לב לפרטים. המטרה שלנו היא ליצור מבוא ברור, קולח וממוקד, כזה שייתן לקוראים מבט ראשוני על העבודה שלכם, יבהיר את המטרות שלה ואיך אתם מתכוונים להשיג אותם, וכמובן הכי חשוב – יגרום להם לרצות להמשיך לקרוא!

מתי מתחילים לכתוב את המבוא?

זאת אולי שאלה טריוויאלית – בהתחלה, לא? אבל האמת היא שיש כמה גישות שונות בנוגע לשלב שבו כותבים את המבוא. אפשרות אחת היא להתחיל את כלל הכתיבה עם המבוא, לחשוב על מה תרצו להגיד, לשלב תיאוריות וחשיבה קונספטואלית, לצד אזכור מחקרים קודמים בנושא, ואז להציג את מטרת המחקר הנוכחי. לאחר מכן, ממשיכים לפי הסדר לכתיבת פרק השיטה ולאחר מכן את פרק הממצאים בהתאם להשערות שהוצגו במבוא. גישה הפוכה טוענת שהכי נכון יהיה להתחיל לכתוב את פרק השיטה, לאחר מכן את פרק הממצאים – ואז, על בסיס הממצאים שהוצגו, חוזרים לכתיבת המבוא ובנייה שלו על בסיס הממצאים. את הדיון בכל מקרה כותבים בסוף (ואיך עושים את זה בעצם? בואו לקרוא במאמר על: איך לכתוב דיון מנצח לעבודה אקדמית).

למה חשוב שהמבוא יהיה קצר וממוקד?

מבוא טוב הוא כזה שכבר בתחילתו ברור לקורא על מה העבודה, על איזה צורך מחקרי היא עונה ומה מטרתה. לפעמים יש לנו נטייה להתפרס על המון מידע, לסכם מחקרים קודמים וללכת צעד אחד צעד לעבר היעד. עם זאת, חשוב לזכור שהמבוא הוא לא המקום להיכנס לכל הפרטים הקטנים אלא ללכת בדרך ישרה לעבר הצגת המחקר הנוכחי שלנו. איך עושים את זה? מתמקדים בעיקר ומקפידים לא להאריך יותר מדי. ככל שהמבוא יהיה תמציתי וברור, כך יהיה קל יותר לקוראים להישאר ממוקדים ולהבין אתכם. והרי זאת המטרה שלנו – להנגיש את המחקר שלנו הלאה.

אז איך בונים את המבוא?

מבנה מוצלח למבוא כולל כמה שלבים פשוטים:

שלב ראשון: הצגת הסוגיה או הבעיה

בשלב הזה אנחנו מציגים את הנושא המרכזי של המחקר שלנו. זה יכול להיות פער בספרות, בעיה לא פתורה, או אפילו מחלוקת בין חוקרים. המטרה כאן היא להראות למה המחקר שלכם חשוב ולמה כדאי לקרוא אותו. למשל, אפשר להתייחס לנושאים שעדיין לא נבדקו מספיק, לשאלות שלא נענו בצורה מספקת או לתופעות שדורשות חקירה מעמיקה יותר.

שלב שני: סקירת ספרות ממוקדת

אחרי שהצגנו את הבעיה, אנחנו עוברים לסקירת ספרות. כאן כדאי להתחיל מהכללי ולצמצם את המיקוד בהדרגה עד לנקודה שבה המחקר שלכם מתמקד. דמיינו שזה כמו לנסוע הביתה בכביש מהיר, ואז לפנות לכביש משני יותר שמוביל לעיר/ליישוב שלכם, ואז פנייה נוספת לרחוב שלכם, ואז שוב פנייה עד לחנייה, ואז הליכה קצרה עד שאתם מגיעים הביתה, ליעד הסופי. גם כאן, תתחילו בסקירה רחבה ותלכו ותתמקדו עד שתגיעו למחקר הנוכחי. זכרו לשלב תיאוריות מהתחום שיחזקו את הטיעונים המרכזיים, לצד מחקרים קודמים בתחום שמצאו ממצאים רלוונטיים. עם זאת, כל פסקה שתכתבו – כללית ככל שתהיה – צריכה להיות מחוברת למחקר הנוכחי. חישבו איך תיאוריה או מחקר שהצגתם מתקשרים לנושא שלכם ושלבו זאת בפסקה.

שלב שלישי: המחקר הנוכחי והשערות המחקר

בחלק הזה אנחנו מציגים את המחקר שלנו בצורה ברורה וקצרה. מה המטרה של המחקר? איך אנחנו מתכוונים לענות על השאלה או הבעיה שהצבנו בהתחלה? ואיך כל זה מתקשר להשערות שלנו? השערות המחקר הן חלק חשוב במבוא, ואפשר להציג אותן בפסקה רציפה או בנקודות, כל עוד הן ברורות וממוקדות. תחילה כדאי להציג את ההשערה בצורה יותר קונספטואלית, ואז לתת את המשמעות האופרציונאלית להשערה הזאת. למשל: ילדים שצופים בטלוויזיה יותר משלוש שעות ביום יפגינו יכולות חברתיות נמוכות יותר (השערה קונספטואלית), כלומר ייבדק האם ציוני הכישורים החברתיים של ילדים בקבוצת הניסוי נמוכים ב-15% מציוני הילדים בקבוצת הביקורת (השערה אופרציונאלית).

ועוד כמה טיפים לסיום

ללא ספק כתיבת המבוא לא פשוטה בכלל. העמידה מול דף ריק שצריך להתחיל להתמלא מאד לא קלה. לכן, אני מאמינה שצריך להתחיל בצעדים קטנים – כל פעם תתקדמו עוד קצת. תתחילו במה שהכי קל ומובן לכם, ומשם תמשיכו. אם אתם נתקעים, עצרו והמשיכו בדברים אחרים – ואז תחזרו רעננים לכתיבה. טיפ שעוזר במיוחד הוא לנסות לספר על המחקר שלכם לחבר או חברה ולראות איך אתם מסבירים את עצמכם. באותה הדרך, תבנו את המהלך של המבוא.

בהצלחה!!

שלכם ושלכן ❤

כנרת