כתיבה בזמני משבר או באופן כללי, התקדמות בכל מה שקשור למחקר שלנו, יכולה להיות קשה מאד על גבול הבלתי אפשרית. המוח מרגיש עמוס, הלב כואב והכל מרגיש חסר משמעות לעומת המשבר הגדול שתוקף אותנו, בין אם מדובר במלחמה/משבר כלכלי/משבר אישי וכו'. הקושי איננו ליניארי, יכולים להיות ימים מורכבים וכואבים בהם הדעת מוסחת וקשה מאד להתקדם במשימות שלנו. לחלופין, יכולים להגיע ימים אחרים קלים יותר בהם אנחנו מרגישים מוכנים לגעת שוב במחקר ובכתיבה.
קשה לצפות זאת מראש וצריך לקחת בחשבון שיכול לעבור זמן עד שנוכל לחזור לתפקוד המלא שלנו. הבנה מעמיקה יותר של עצמנו יכולה לעזור לנו בזמני משבר, להגדיר את הציפיות מחדש, ואפילו למצוא כוחות לעבוד ולהתקדם – כל אחת ואחד בקצב שלו.
צעד ראשון בזמן משברי: להכיר בכך שהקצב הולך להיות איטי
אחד הדברים המתסכלים ביותר כשתוקף אותנו משבר גדול, הוא השינוי הדרמטי של אורח החיים שהתרגלנו אליו עד כה. המשבר יכול להשפיע על כל מיני תחומים בחיינו, הן ברמה הפרקטית והן ברמה הנפשית. דברים נראים לנו אחרת, אנחנו מרגישים מנותקים או רחוקים רגשית מהמחקר והכתיבה וקשה לנו לחזור למסלול הרגיל. זהו מצב טבעי ותגובה נורמטיבית להתמודדות בזמני משבר. האנרגיה שלנו מושקעת, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא, במצב המשברי ולכן יש לנו פחות פניות להתעסק בחומרי המחקר.
אנחנו גם עלולים לחוש אשמה, או שהמחקר איננו מתאים וראוי בזמנים קיצוניים כ"כ. המצב המשברי משפיע על מצב הרוח שלנו ופוגם ביכולת הריכוז, גם כשאנחנו מוצאים את הזמן לעסוק בחומרי המחקר. כל אלו פוגעים בקצב העבודה שלנו וכמעט תמיד יובילו להאטה משמעותית בהתקדמות העבודה. לכן, הצעד הראשון הוא להכיר בכך שהכל ייקח יותר זמן. וזה ממש ממש בסדר.
אז איך אני יכולה להביא את עצמי לכתוב או להתקדם במחקר בזמן משבר?
זאת אכן שאלה גדולה ויש בה מימד סובייקטיבי. כל אחד ואחת מאיתנו מתמודדים באופן שונה ויודעים מה עוזר לנו בזמני משבר. אבל הינה כמה רעיונות לדרכי התמודדות שיוכלו לסייע:
לחשב זמנים מחדש
הדבר הכי גדול שתוכלו לעשות עבור עצמכם בזמני משבר זה פשוט… לקבל את המצב. זה נשמע קל, או אפילו מובן מאליו, אבל זה בעצם ממש לא פשוט. היו לנו תוכניות, לוחות זמנים, התקדמות ברורה. ופתאום יש תחושה שהכל קורס, דברים לא מתקדמים באופן הרצוי ואנחנו מוצאים את עצמנו במערבולת רגשית. זה הזמן לעצור, לנשום, לשבת רגע ולחשב את הזמנים מחדש. לתקשר זאת עם המנחה או עם השותפים למחקר ולחשוב איך מארגנים מחדש את הלו"ז. זה כשלעצמו יכול להרגיע מאד ולתת מרחב נשימה.
למצוא מרחב מרגיע לכתיבה
כתיבה ממוקדת ואיכותית זקוקה לתודעה שקטה ופנויה. אם תוך כדי הכתיבה המיינד שלנו עסוק בתכנים אחרים קשה לנו לכתוב בצורה ממוקדת. כל שכן כשהתכנים האלו קשים/מאיימים/מלחיצים או מעוררים סטרס. לכן, כדי למקסם את הכתיבה שלנו, כדאי שנייצר מרחב כמה שיותר מרגיע ושקט. בשביל זה חשוב שנעצור ונחשוב – מה עושה לנו טוב ומרגיע? לכל אחת ואחד התשובה תהיה שונה. יהיו כאלה שיעדיפו לעבוד מהבית, אולי אפילו מהמיטה, כי זה המקום הכי רגוע ושקט עבורם. אחרים יעדיפו לצאת ולעבוד בטבע או בבית קפה שקט, לשתות תוך כדי שתייה חמה ומרגיעה, אולי ליהנות מהמוסיקה העדינה ברקע. אפשר להחליט שעובדים על פוף במקום ליד שולחן, להדליק נר לידינו, וכמובן להתנתק מכל הרשתות החברתיות ואתרי החדשות. לייצר עבור עצמנו בועה ששייכת רק לנו ורק אז להתחיל לעבוד. אפשר לפנות לכך יום שלם ולנסוע למקום אחר, ואפשר למקד את העבודה לשעה אחת של התנתקות מוחלטת. יש אינסוף אפשרויות!
להתעסק בהיבטים הטכניים של המחקר
בזמני משבר קשה מאד להיות בסטייט אוף מיינד יצירתי, לכתוב רעיונות מקוריים, לחשוב ולערוך סיעור מוחות. להיפך, אנחנו זקוקים למשימות מאד פשוטות, אם אפשר טכניות, שלא דורשות מאמץ מיוחד. בכל מחקר או בכל תהליך של כתיבה יש הרבה משימות טכניות שנשמרות לרגע האחרון ויכולות לגזול זמן יקר. יש שאלונים לייצר, יש תשובות שצריך להזין למחשב, יש חיפושי מאמרים שצריך לעשות. יש מכתבים שצריך לנסח ולשלוח, צריך לדאוג לתקציבי המחקר או אפילו לשלוח מכתב תודה לנבדקים שלנו.
לחלופין, צריך לסדר את העמודים של העבודה, לעצב מחדש את הגרפים והטבלאות. לאחד בין קבצי כתיבה שונים. אולי גם לבדוק מה דרישות האוניברסיטה מבחינת עימוד, למחוק קבצים ישנים, לסדר מחדש את התיקיות במחשב ועוד. כל המשימות האלו יכולות לחסוך לנו הרבה זמן בהמשך ולהיות משמעותיות. הן גם עוזרות לנו לעשות סדר בראש ומניחות את הקרקע עבור המשימות המורכבות יותר.
לסיכום, משברים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. ולכן קבלה עצמית, חמלה ותכנון נכון יכולים לסייע לנו לעבור אותם בצורה חלקה יותר, לשמור על עצמנו, וגם על העבודה האקדמית שלנו.
שלכם ושלכן ❤
כנרת