היום אנסה לשכנע אתכם ואתכן שכתיבה ממוקדת פרסום היא לא משהו שאנחנו שומרים ליום שאחרי הגשת התזה או הדוקטורט אלא היא חלק אינטגרלי מהכתיבה שלנו כבר עכשיו. למה חשוב לכתוב בצורה שממוקדת בפרסום העבודה שלנו בז'ורנלים בינלאומיים? ואיך בעצם עושים את זה?
האם יכול להיות שכתיבה ממוקדת פרסום היא חלק מהותי מהסיבה שבכלל אני עושה את התואר הזה?
"אז למה בכלל לעשות דוקטורט/תזה??"
זאת אחת השאלות הראשונות שאני שואלת את הלקוחות שלי. אני אוהבת את השאלה הזאת, כי היא עוזרת לנו להעמיק את השיח מעבר לשיטות מחקר או לניהול רפרנסים. בכל זאת, פסיכולוגית חופרת….
לכל אחד ואחת יש את המטרות האישיות שלו/ה. להתקדם מקצועית, לקבל קידום בעבודה או להמשיך לקריירה אקדמית. ולצד אלו יש לפעמים גם מטרה עמוקה יותר: להביא ידע חדש לעולם, לגלות מחוזות חדשים, ואפילו להפיץ בשורה חדשה בתחום שלי. משהו ייחודי שלא היה קיים קודם, ומעוגן במחקר משמעותי ומעמיק. וואו! העיניים הנוצצות ברגע הזה שלקוח או לקוחה משתפים אותי במטרות העמוקות האלו שוות את כל התהליך המייגע של כתיבת עבודה אקדמית!!
אוקיי, אבל האם כתיבה ממוקדת פרסום היא הכרחית עבורי?
לצערנו, כדי שכל העולם ידע מה מצאנו וכמה זה חשוב ומיוחד – אנחנו צריכים לתרגם את המחקר שלנו למאמר אקדמי. ברוב הפעמים באנגלית. ואז עולות מחשבות כפירה: טוב, נו, אולי הממצאים לא כאלה חשובים… אולי בכלל עדיף להגיש את העבודה לאוניברסיטה ולשכוח מכל הסיפור…. מישהו יודע אם מחפשים עובדים בארומה??
אבל אם רגע נאסוף את עצמנו, ונשים בצד את הפחדים, נגלה שכתיבה אקדמית מבוססת פרסום היא בעצם עוד דרך שלנו להתקדם, ללמוד עוד על עצמנו, ולפתוח אפשרויות חדשות. ויפה שעה אחת קודם!
למעשה, הגילוי המרעיש הפרטי שלי הוא שאת תהליך כתיבת המאמרים מתחילים כבר בתחילת הדרך האקדמית!
ולא רק בשלב הסופי, אחרי הדוקטורט, אחרי הפוסט, כשנהיה גדולים…. פרסום מאמר יכול לסייע לנו כבר ממש בתחילת הדרך! איך? למי שיש מאמר שהתפרסם קל יותר לקבל מלגות, להתקבל לתוכניות מיוחדות ועוד. אם פרסמת מאמר על בסיס המחקר בתואר השני, יהיה לך קל יותר להתקבל לתואר שלישי, ועוד. עם כל הבאסה שבעניין, האקדמיה היא מקום תחרותי, וזאת הדרך שלה לסנן ולתעדף. ומהכיוון החיובי: טוב להשתפשף על כתיבת מאמרים כבר בהתחלה!
אוקיי, שכנעת אותי, אבל… איך בעצם הכתיבה שלי יכולה להיות ממוקדת פרסום?
אז יאללה, בואו נכתוב מאמר!
אממ… אולי מחר. טוב, החודש הזה עמוס במיוחד. אז אולי בשנה הבאה. אופס, יש לי מלא עבודה ובדיוק הכלב של השכנים אכל לי את המחברת הדיגיטלית….
או בקיצור: חבל שזה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע… איפה בכלל מתחילים?
אתם צודקים, כתיבה ממוקדת פרסום היא תהליך ארוך ומורכב, שדורש התמדה, עשייה, יכולת עמידה מול יעדים ארוכי טווח ועוד. עם זאת, כל דרך ארוכה מתחילה בצעד הראשון שתעשו. ריכזתי לכם ולכן כמה צעדים בסיסיים וחשובים בדרך למאמר המיוחל:
הצעד הראשון: כתיבת התזה/הדוקטורט כמאמר או אסופת מאמרים.
יותר ויותר מנחים מאפשרים כתיבה של העבודה הסופית בצורה של מאמר אקדמי או אסופת מאמרים. אם זאת תזה – אז במקום הכתיבה המסורתית, אפשר לכתוב את התזה כמאמר אקדמי מוכן לפרסום. אם זה דוקטורט – אז בדומה לדוקטורט מאמרים, העבודה כולה נכתבת בצורה של 3 מאמרים במקום הפרקים המסורתיים. בתחילת העבודה כותבים פרק מבוא ובסופה פרק סיכום. לא מדובר על "דוקטורט מאמרים" בו עליכם להראות שמאמר אחד פורסם והאחרים תחת revision. פה מדובר על מבנה של עבודה המורכבת ממאמרים אותם אתם מתכננים לפרסם בהמשך. אתם כמובן יכולים כבר להתחיל תהליך של הגשת המאמרים עוד לפני הגשת הדוקטורט. למה לא?
הצעד השני: איפה לפרסם?
כשאתם עומדים לקראת כתיבה של מאמר (או פרק לדוקטורט בצורת מאמר) נסו מראש לחשוב על 2-3 ז'ורנלים מרכזיים בתחום שלכם שתרצו לפרסם בהם את הממצאים שלכם. חשוב לבחור ז'ורנלים עם דירוג גבוה שרלוונטיים לתחום המחקר שלכם. פתחו את האתר של כל אחד מהז'ורנלים וכתבו לעצמכם בקובץ נפרד:
- מה הפוקוס של הז'ורנל מבחינת התוכן?
- האם יש הגבלות מסוימות (למשל: ז'ורנל שעוסק במחקרים הקשורים לילדים בגילאים 0-3 בלבד, ז'ורנל שמקבל רק מחקרים מולטי-דיסיפלינארים, ועוד)
- מהם דרישות הכתיבה של הז'ורנל (כמות מילים, סגנון הכתיבה, דגש על ממצאים כמותיים). מאד עוזר לקרוא את הכותרות והתקצירים של כמה מאמרים שפורסמו לאחרונה בז'ורנל כדי להבין פחות או יותר מה הסגנון שלו. לאחר שערכתם את המחקר הקטן שלכם על הז'ונרלים השונים, תוכלו למקד את הכתיבה כך שתהיה מותאמת לפרסום.
** כמובן שיכולים להיות פערים גדולים בין הז'ורנלים השונים. אם זה המצב, בחרו את הז'ורנל שהכי מתאים לדעתכם לממצאים שלכם ולכו על פי הדרישות שלו.
צעד שלישי ואחרון: לא לפחד!
כן, כן, אני יודעת שקל להגיד – קשה ליישם. בכל פעם שאני מגישה מאמר לז'ורנל יש לי דפיקות בלב, וככה גם בכל פעם שאני רואה שנכנס לי מייל מאותו ז'ורנל… הם אף פעם לא כותבים באופן ישיר, וצריך ממש להעמיק במכתב כדי להבין אם המאמר התקבל ל-revision או לא… למה הם לא מרחמים עלינו?? הפחד מדחייה, החשש שיכתבו שהמאמר לא ראוי לפרסום והפחד שכל המאמץ ירד לטימיון.
מה אגיד לכם? הכל נכון.
אבל הינה מה שלמדתי לאורך השנים: מאמרים שהגשתי נדחו על הסף בז'ורנל אחד, והתקבלו בהתלהבות בז'ורנל אחר. שני הז'ורנלים מדורגים גבוה ורלוונטיים לתחום. אז למה זה קורה? כנראה כי מאחורי הז'ורנלים האלו עומדים בני אדם. ולפעמים התוכן שלנו בא להם בטוב ולפעמים לא.
אז כלל אצבע: דחו לכם מאמר – מיד מיד להגיש לז'ורנל הבא! לא לעצור!
מקווה שהצלחתי לשכנע למה כתיבה ממוקדת פרסום חשובה לכם ולכן מכל מיני כיוונים.
אז…. לשנס מותניים ולצאת לדרך!
שלכם ושלכן ❤
כנרת