מהי חרדת כתיבה אקדמית ואיך היא קשורה לבהייה במסך לבן
דמיינו את הסיטואציה הבאה, דמיונית לחלוטין שלא קרתה מעולם לאף סטודנט או סטודנטית: אתם מתיישבים במרץ מול המחשב, הבטחתם למנחה שתשלחו לו טיוטה ראשונית בעוד יומיים, מחפשים ומחפשים עד שאתם מוצאים את הקובץ המתאים, מפשילים שרוולים ו….
כן… שחור בעיניים. הלב מתמלא חרדה קלה עד בינונית, אתם יודעים שאיפשהו במוח שלכם אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות. שפשוף עיניים, הולכים לשתות מים, וחוזרים למקלדת. אבל שוב זה קורה… אתם פשוט לא יודעים מה לעשות.
המוח החכם שלכם (בכל זאת, הגעתם לתואר שני או שלישי לא סתם) מתחיל להגיד לכם דברים שלא הייתם אומרים לחברים טובים בחיים. ביקורת זורמת על ימין ועל שמאל, ואתם מתחילים להילחץ. מה המנחה יחשוב עליי? אולי באמת לא הייתי צריכה להמשיך במסלול הזה – הרי אין לי מושג איך כותבים בכלל! אולי גם מחלחל לו כעס: אין לי מושג איך עושים את זה ולמה אף אחד לא לימד אותי? ואז תחושת הייאוש מתגנבת, ואתם מבינים שאתם בוהים במסך הלבן כבר יותר משעה וחצי. אתם סוגרים בבת אחת את המחשב ומחליטים – היום זה פשוט יום גרוע לכתיבה. מחר אני אכתוב.
אז איזה טיפים יש לך? מה אפשר לעשות?
טיפים אלו נכתבו ממקור ראשון, לאחר חוויות חוזרות של כל המתואר לעיל (בכל מיני ורסיות שונות שלו) אצלי ואצל הלקוחות שלי. אז הסכיתו ושמעו!
1. אל דאגה – זה קורה לכולם
אוקיי, זה אולי לא נשמע הכי מנחם אבל שמתי לב שמאד עוזר לי להבין שזאת חוויה משותפת להרבה מאד סטודנטים ואם מותר לי ללחוש לכם סוד: גם דוקטורים ופרופסורים מוצאים את עצמם לא פעם בוהים מול דף לבן ריק. זה כנראה חלק בלתי נפרד מהתהליך.
2. נסו להבין מה מעורר בכם את החרדה
האם הדד ליין המתקרב מלחיץ אתכם מאד? אם כן, כדאי לבנות תוכנית עבודה שלא מביאה אתכם לקצה מבחינת זמנים. האם חוויה של חוסר ידע משתקת אתכם כשאתם ניגשים לכתיבה? נסו להתחיל בלקרוא ולרענן את מוחכם בטרם תיגשו למשימת הכתיבה. האם לא ברור לכם מה המנחה התכוון ב"טיוטה ראשונית"? נסו לבדוק עם חברים או קולגות האם יש להם דוגמא לתת לכם. או אפילו קבעו פגישה עם המנחה ובקשו לבנות איתו יחד ראשי פרקים.
3. כתבו ראשי פרקים לפני שאתם מתחילים לכתוב את הפסקאות עצמן
קשה מאד להתניע מאפס. לכן, כדאי לבנות קובץ ראשי פרקים. מה הכוונה ראשי פרקים? פירוט כמה שיותר מסודר של כל תתי הכותרות של העבודה. טיפ נוסף: זה סוג של מסמך שיכול להיות יעיל לעשות עם המנחה, ואז לצאת ממנו לעבודה. ככה, לעולם לא תשבו יותר מול דף ריק ולא תבינו מאיפה מתחילים!
4. חשבו על יחידת זמן מוגדרת
ולא, יום רביעי בבוקר זאת לא יחידת זמן מוגדרת. חשבו על עצמכם: כמה הקשב שלי מסוגל לשבת עכשיו? רבע שעה? חצי שעה? יופי, עכשיו כוונו לעצמכם טיימר ושבו לכתוב במשך חצי שעה בדיוק. לאחר מכן, קומו, הסתובבו, נשנשו איזה תפוח ירוק לנשמה, ואז חיזרו לשולחן ושוב תגדירו זמן מדויק לכתיבה. טיפ כיפי: נסו להשתמש באתר המעולה Pomofocus לקביעת זמנים. וואי וואי אף אחד לא יוכל עליכם ככה!
5. הגדירו משימה אחת ברורה
מצטערת אבל "לכתוב את פרק המבוא" זאת משימה ממש לא מוגדרת ולא ברורה. לעומת זאת: לכתוב על "בעיית אוכלוסיית הדגים באוקיינוס השקט – מה ידוע לנו היום?" זאת בהחלט משימה ברורה ומוגדרת.
6. שחררו את הצורך שיהיה מושלם
תהליך הכתיבה כולל אינספור של פינג פונגים ביניכם ובין המנחה. אין מה לחכות עד שהטקסט יהיה מושלם. זכרו – המטרה היא לכתוב! הצורך שיהיה מושלם משתק אותנו ובעצם גורם לנו לא לכתוב בכלל…
7. התחילו בלאסוף חומרים וקבלו השראה
לפעמים קשה לנו להתחיל לכתוב משהו מקורי משלנו. זה הזמן לפנות למקורות השראה שיכניסו אותנו לעניינים ויעזרו לנו למצוא את הדרך לכתיבה העצמאית שלנו.
8. קבעו עם חבר או חברה לזמן עבודה משותף
טובים השניים מהאחד, נכון? לפעמים קשה לנו להתרכז או להתחייב כשאנחנו יושבים לעבוד לבד. אם יש לכם חבר או חברה שגם עובדים על המחשב, קבעו לשבת יחד ולעבוד. כבר תרגישו מרוכזים יותר (בתנאי שלא תפטפטו כמובן!)
9. צרו סביבת עבודה נקייה מהסחות
הרחיקו את הסמרטפון מהשולחן, עדיף לחדר אחר. שבו בחדר שקט, לא קרוב מדי למטבח. סדרו את שולחן העבודה כך שיהיו עליו מינימום חפצים. למתקדמים – הדליקו נר נעים. שימו מוסיקה רגועה ללא מילים שתעזור לכם להתכנס ולהתרכז.
10. וטיפ אחרון וחשוב במיוחד: אל תעמיסו על עצמכם
כתיבה היא תהליך דומה לריצה למרחקים ארוכים. לכן, חשוב לעבוד במידה, ולפרק את המשימה הגדולה להרבה משימות קטנות, לא להגיע למצבים קיצוניים של כתיבה רצופה עד שעות הלילה המאוחרות. נסו לעבוד לאט ובטוח. יש לכם עוד דרך ארוכה לצעוד – חשוב של תשחקו את עצמכם!
עכשיו, שאתם יודעים מה יעזור לכם בכתיבה – זה הזמן לפתוח קובץ ולהתחיל לעבוד!
זכרו את דבריו של החכם הסיני לאו צ'ה:
שלכם ושלכן ❤
כנרת